בית המשפט המחוזי – מניעת גירוש בני זוג של מבקשי מקלט עד להכרעה בבקשת המקלט

עמ"נ (ת"א) 47371-10-23 א.מ. נ' רשות האוכלוסין וההגירה (1.12.2024)

בית המשפט המחוזי קיבל ארבעה ערעורים על פסקי דין של בית הדין לעררים, וקבע כי אין לגרש את בני זוגם של מבקשי מקלט, גם אם הכירו בישראל, עד להכרעה בבקשת המקלט.

הערעורים עוסקים בשלושה מבקשי מקלט מסודן ומבקשת מקלט מאריתריאה, שבעודם ממתינים תקופה ארוכה לבחינת בקשותיהם למקלט, הכירו בני זוג בישראל שאינם בעלי מעמד קבע. בשלושה מהמקרים נולדו לבני הזוג ילדים.

בהתאם לנוהל משרד הפנים בעניין מבקשי מקלט, בני זוגם של מבקשי מקלט הממתינים להכרעה בבקשתם, רשאים להישאר בישראל בתקופת בחינת בקשת המקלט רק אם הכירו את בן או בת הזוג לפני בואם לישראל. בהתאם לנוהל, משרד הפנים סירב להתיר לבני זוגם של המערערים להישאר בישראל עד להכרעה בבקשות המקלט, ובית הדין לעררים דחה עררים שהוגשו על החלטות אלה.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעורים שהוגשו על פסקי דינו של בית הדין לעררים.

בית המשפט המחוזי עמד על כך שמזה למעלה מעשור משרד הפנים אינו מכריע בבקשות המקלט של אזרחי סודן ואריתריאה, ולכן, ככל שלקבלת הערעורים תהיינה השלכות רוחב, הגורם לכך הוא התנהלות משרד הפנים.

בית המשפט המחוזי קבע שהענקת זכות למבקשי המקלט לחיות לצד משפחתם בישראל עד להכרעה בבקשתם מתחייבת גם על-פי כללי המשפט החוקתי הישראלי ועקרון טובת הילד. עוד נקבע כי הוראת הנוהל הקובעת כי הכלל לפיו בן או בת זוג של מבקש מקלט לא יגורשו מישראל לא יחול על בני זוג שהכירו בישראל, אינה חוקית כיוון שאינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה.

בהתאם לכך נקבע כי במקרים בהם בקשת המקלט תלויה ועומדת מעל לשנה, יש לקבוע, כי מבקשי המקלט במצב זה יוכלו להגיש בקשה להשוואת מעמד לפי נוהל קבלת מעמד לבני זוג לפליטים. במקרים אחרים, בהם בקשת המקלט תלויה ועומדת פחות משנה, יוכלו מבקשי מקלט להגיש בקשה כי בני משפחתם יישארו לצידם עד להכרעה בבקשת המקלט, כאשר בהעדר נסיבות מיוחדות, ככלל, בני הזוג והילדים יוכלו להישאר לצידם בישראל עד שתוכרע בקשת המקלט.